רציונל

שכול ואובדנים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, אבל חלק הארי שבהם הוא בבחינת טאבו.

מוות איננו האובדן היחיד שלא נוגעים בו. ממעטים לדבר על הגירושין, על פיטורין, על ניכור הורי וניכור ילדי ועוד.

הדפוס משאפיין את  יחס החברה לאבדנים השונים:

פחד – הימנעות – חוסר ידע – אי נקיטת יוזמה

שיח מְלַבֵּן ונוגע ולש את נושא האובדן יביא אותנו לתמיכה מיטיבה ומיטבית לחווים אותו.

 

מטרת ההשתלמות:

* פיתוח מסוגלות לחיים של רווחה נפשית

* בניית דפוס: שיח על הנושא - היכרות עם עולם הקשיים - הבנת צרכים - נקיטת יוזמה - תמיכה מיטיבה ומיטבית​

נושאים בהשתלמות:

* הקשיים שבעולמנו

* הקושי שלי בשיח על האובדן או עם חווה האובדן

* תיאוריות לעיבוד אבל כמשיקות לעיבוד אובדן (נימאיר - הבניית משמעות, פרופ' שמשון רובין - המודל הדו-מסלול)

* מעגלי האדוות של האובדן (ילדים, הורים, חברים, שכנים) והיחס שלהם למושא האובדן

* מהי רווחה נפשית ואיך עובדים כדי לרכוש אותה

* תפקידי הזמן בפיתוח מסוגלות לחיים של רווחה נפשית

* הקשבת הלב 

​​

מי אני?

חינוכאית שמממשת את שמי: משתדלת לתת אור, להאיר את מה שלא רואים וּלְזַמֵּן התבוננות מאירה.

אדם. אישה. אימא. אם שכולה. סבתא. אחות. חברה.

בוחרת לצמוח מכל מה שקורה לי, ומשתדלת לתת לאחרים (אם הם מעוניינים לקבל) את מה שלא היה לי כשהצטרכתי.

מאז שנהרג בני לפני כמעט 20 שנה חוקרת ולומדת את השכול ואת השכולים והאובדן, מתוך תחושה של תפקיד שהוריש לי בני ומשתדלת לעזור ולתמוך באנשים במצבי אובדן. כל זה בנוסף לעבודתי כיועצת לשון ברדיו צפון ומרצה בהשתלמות חונכים במכללת שאנן.

 
אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר
שֵׁב אִתּוֹ
עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן
אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת
שֵׁב אִתּוֹ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד.

סמדר וינשטוק מתוך "צל עריות", הוצאת "סטימצקי", 2013

 

משך ההשתלמות

8 מפגשים, כל מפגש 4 ש"א, סה"כ 32 ש"א.

ההשתלמות מתקיימת אחת לשבוע, בימים משתנים (תלוי ברישום לקבוצה), בין השעות 17:15-20:30.

 

תעודה

למשתתפים באופן סדיר בלימודים ולממלאים אחר כל דרישות התכנית תוענק תעודה על סיום והשתתפות בהשתלמות. התעודה מטעם המרכז לאינטליגנציה רגשית בהנהלת פרופ' דניאלה קידר.